שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לומדת את עצמי לדעת.

לפני 5 שנים. 13 בנובמבר 2019 בשעה 19:55

הקדמה -
אני זוכרת משהו שמזמן ריגש אותי.
פניה, התכתבות, היכרות...
ושוב חוזר על עצמו.
בררנות יתר, לפני הכל.
משפט שהידהד כל הזמן "לא יוצאים מהבית סתם".

דברתי עם הרבה, עם חלק יותר זמן, עם חלק פחות.
הפור היה נופל במוקדם או במאוחר, לרוב לרעה.
חלק באמת עשו רושם טוב..
אבל התיק נסגר מחוסר עניין, שלי.
אחרי שנה שעזבתי, אני נתקלת פה ושם בבלוג שלהם...חלק שמרו על דרכם, חלק עוד מחפשים...

חלק, פשוט לא לומד.

לא משקרים, לא מרמים.
כל מה שנאמר, נזכר.
כל מה שנכתב, נחרט.
וכן, גם אחרי שנה, גם אחרי שמשהו הריח לי לא טוב...אני מגלה שאכן זה היה חרא.

תהיו בני אדם. 

אמון מלא - הכי טוב בני אדם
לפני 5 שנים
האנשה עצמית​(אחר) -
כשלא באמת רוצים לצאת מאיזור הנוחות מוצאים את כל הסיבות וגם משכנעים את עצמינו ככה טוב טוב שיחזיק לנצח. אני קורא לזה חוסן חלול.
בהצלחה בכל מקרה, החיים משעממים ככה בלי לנגוס בהם גם אם זו לא מסעדת גורמה.
לפני 5 שנים
RedAnarchy - אני קוראת לזה חוסר עמוד שידרה. אבל מי אני שאשפוט תגובה חלולה ושיפוטית.
לפני 5 שנים
האנשה עצמית​(אחר) -
חבל שלשם בחרת לקחת את ה wake up call.
מה שנכתב, נכתב בטוב. מציע לקחת את זה כך.
לפני 5 שנים
RedAnarchy - חוסר הבנה מוחלט של הפוסט. 🤷‍♀️
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י