לפני 5 שנים. 13 בנובמבר 2019 בשעה 19:55
הקדמה -
אני זוכרת משהו שמזמן ריגש אותי.
פניה, התכתבות, היכרות...
ושוב חוזר על עצמו.
בררנות יתר, לפני הכל.
משפט שהידהד כל הזמן "לא יוצאים מהבית סתם".
דברתי עם הרבה, עם חלק יותר זמן, עם חלק פחות.
הפור היה נופל במוקדם או במאוחר, לרוב לרעה.
חלק באמת עשו רושם טוב..
אבל התיק נסגר מחוסר עניין, שלי.
אחרי שנה שעזבתי, אני נתקלת פה ושם בבלוג שלהם...חלק שמרו על דרכם, חלק עוד מחפשים...
חלק, פשוט לא לומד.
לא משקרים, לא מרמים.
כל מה שנאמר, נזכר.
כל מה שנכתב, נחרט.
וכן, גם אחרי שנה, גם אחרי שמשהו הריח לי לא טוב...אני מגלה שאכן זה היה חרא.
תהיו בני אדם.