ואוו כמה זמן חיכיתי לסשן הזה...
את היית חולה... אני הייתי חולה... שתינו היינו חולות... חודש... חודש שלם של המתנה... והינה היום שישי שלנו הגיעה... מתחילה להתרגש מהבוקר... והפעם עוד יותר כי נופר ושחר מצטרפים... וזה רק מוסיף להתרגשות... נופר הקדימה... יושבות מקשקשות... ואז את נכנסת... דאם!!! לפני שנכנסת... נכנס הריח של הבושם שלך... הבושם סשנים שלי... והלב שלי עוד רגע קופץ החוצה... מתרגשת!!!! אמל'ה כמה שאני מתרגשת... וגם את מתרגשת ואני רואה את זה... מרגישה את זה ושתינו לא מצליחות להוריד את החיוך מהפנים...
שחר הגיע... כולנו פה...
"תביא ספנקר, קרופ וכיסוי עיניים"
"תפזרי נרות... פה... ופה... לא לא... בול הקו... בדיוק!"
"תראי לי מה לובשת..."
מורידה את השמלה ונשארת רק עם הבגד גוף...
את מוציאה חבל מהתיק...
חבל!!! חבל!!! חולשה שלי חבלים... מתרגשת!!!! כל כך!!!!
שמת לי כיסוי עיניים... חיבקת אותי...
את קושרת מתחת לחזה... מעבירה אותו בין הרגליים... מושכת למעלה... אני עושה נשימה עמוקה.... החבל מתהדק... מרגישה אותו עוטף באדיקות את הגוף... ו... באותה השנייה מתנתקת... זהו... אני כבר לא שם... אני לא יודעת כמה זמן לקחה הקשירה... את שמה לי יד על הראש כדי להביל אותי לקיר... ומרגישה... אני פלסטלינה... מתכופפת מעלי... אני מרגישה את החיוך שלך... "את כבר בספייס!!!" ואני רק מהנהנת בחיוב עם הראש... אני כבר לגמרי בספייס...
אחד הסשנים שאפילו אין לי מושג מה היה בו... ידיים הרבה ידיים... מכורה למגע של הידיים שלך על הגוף שלי... הצליל... הכוח המטורף שלך... המכה... הליטוף... הציפורניים... שוט... רחביה... עפה... פשוט עפה... כל הזמן מרגישה את החבל... ונעלמת לתוך העולם שלי...
חיבוק... את מורידה לי את הכיסוי עיניים... מכופפת אותי לצרפה... הכנתם לי שמיכה מקופלת על הרצפה להניח את הראש... כמה שאני אוהבת אותך... אין לך מושג...
הצלפות... ידיים הרבה ידיים... הפעם השתמשת בעיקר בידיים... כך לפחות הגוף שלי זוכר את זה... ופתאום שקט... תתהפכי... תשכבי על הגב... שקט... רוגע... שלווה... חיוך שאני לא מצליחה להוריד מהפנים... טיפות של מים... שמחזירות אותי חזרה... פותחת את העניים... נופר מתכופפת מעלי... ואנחנו מתנקשות... ואוו וכמה שזה היה נחוץ לי שם... היא הרגישה אותי... זה היה מדהים... זאת היציעה הכי מדהימה שהייתה לי מספייס אי פעם...
ופתאום קור... קור מטורף בכל הגוף... את עוטפת אותי בשמיכה וחיבוק... והריח... הבושם שלך... התלתלים שלך... החיבוק הזה שלך... והינה ההתפרקות הזאת מתפרצת החוצה... הצחוק הבכי ההידוק של החיבוק... ועד צחוק ועוד בכי... כמה שהיינו זקוקות לזה... אין לי מושג כמה זמן ישבנו שם ככה והחיבוק של נופר... וההתפרקות שלה... והריחוף המטורף...
זאת הטיסה הכי ארוכה שהייתה לי אי פעם...
יומיים... יומיים שלמים לקח לי לחזור... יומיים של טיסה מטורפת... של ספייס מטורף... של ריחוף... והנחיתה הכי רכה בעולם... יומיים של פירוק והרכבה... של ניקיון נפש...
סוף סוף אני נושמת...
תודה לך גורו שלי... ❤
לפני 4 שנים. 3 בפברואר 2020 בשעה 12:41