לפני 3 שנים. 26 בספטמבר 2021 בשעה 10:20
יצאתי לטייל בעולם, כדי לשכוח אותך .
בטאג מאהל, ראיתי את דמותך .
העיניים שלך היו , הסהרה בשקיעה .
החיוך שלך סינוור כמו רכס ההימלאיה .
העוצמה שלך מזכירה לי את המפלים
אלו ששוטפים בעוצמה ומתיזים .
רואה את פסל החירות אציל כמותך.
הטיול נגמר, אך את תמיד בדימיוני .
הרי פה ושם את לא איתי .
היית האישה
עם שיער בלונד פרוע
העצמות והרוח.
פלא עולם קראתי לך .
מעז לצאת לעולם, ולברוח מכולם ,
ואת הצללים משאיר מאחור .
האהבה הייתה הקסם שאת איתי .
המורשת המשותפת שלי ושלך.
באהבה אנו קמים, בשנאה טמונה נפילתנו.
וכך למדתי ,שאהבה אפילו שהיא רחוקה ,היא מתוקה .