בזריחת השמש ובשקיעתה
אני זוכר אותם את האחים שלי
כשנושבת הרוח ובקור של החורף
אני זוכר אותם רטובים ורועדים
בפריחת השקדיה ובלידת האביב מחדש
אני זוכר אותם מחייכים על שפת הבריכה
לא מובן לי למה, עזבתם
עוזבים את ההורים וחברים האהובים
משאירים מאחור את אחיותיך ואת אחיך.
מניחים את חלומכם ונעלמים.
על אדמה זרה ,מצאתם את עצמכם
חיפשתם את החופש,
אבל המשכתם הלאה,
להילחם בשדים שלכם.
איומים רבים שספגתם וראיתם.
הפנים שרדפו את חלומותיכם.
בכיתם כשאחיכם נפלו מסביב.
ועודדתם כאשר אויביכם קרסו ונעלמו .
וכשזה נגמר, חזרתם הביתה,
עם הזיכרונות ,להתמודד לבד.
חלקכם מצאו את עצמם עם חברים,
ששרדו ונשארו מצולקים לנצח,
ואלה שלא, ישנו כעת לעולמים.
מרגיש את הגאווה והכבוד מסביבי .
בדמעות שזולגות , על פני הפוכות.
הנס מתנופף מעליכם, על כאב וצער ששילמתם בנעוריכם.
בכחול השמים ובחום הקיץ, אני זוכר אותם על החול החם .
ברשרוש העלים ובשלכת הסתיו ,בתחילת השנה ובסופה
אני זוכר אותם.
כל עוד אני חי, גם הם יחיו!!!
כי עכשיו הם חלק מגופי .
שאני עייף וזקוק לכוח,
אני זוכר אותם .
אני זוכר אותם.
כשיש לי שמחה ואני רוצה לחלוק
אני זוכר אותם.
כשיש לי החלטות שקשה לקבל
אני זוכר אותם.
שכל ההישגים שלי מבוססים על שלהם.
אני זוכר אותם.
כל עוד שאני בחיים, גם הם יחיו,
כי הם עכשיו חלק מימני
כשאני זוכר אותם.
אני זוכר אותם את האחים הגיבורים שלי .
האחים שהיו לי ואינם עוד .
והיום שאתם מנסים לחזור לאיתנכם, רק כדי לשמור על שפיותכם .
התקופה הקשה נגמרה ,אך צלקות העבר ,
אצלנו לנצח יישארו !!!