לפני כחצי שנה. יום חמישי, 24 ביולי 2025 בשעה 16:22
חיכיתי כל כך הרבה זמן,
לרגע אחד של חלום מושלם.
הוא בא – אבל הוא נעלם
ואני שוב מחכה ,
והלב שלי… לא סובל לחכות.
חייב סבלנות, חייב עוד כוח,
גם כשנופל – אני לא בורח.
מכשולים מכל עבר,
פחדים עוטפים כמו ענן.
האם זה נכון – או שסתם?
מי יגיד לי לאן?
שונא את ההמתנה הזו,
נלכד בין עצמי לגורלי.
העולם שלי שוקע בשקט,
והלב? מתכחש לתוכי.
אבל הרגש בי עדיין קיים,
והכאב… הוא נשאר לעולם.
הכאב עצוב, אני חייב לעזוב,
מאחורי התוהו – שאני בורח.
אין לזה מילים, אין לזה תרופה,
ולא, אני לא מתלונן –
כי זו לא דרכי, וזו לא שפתַי.
אני נלחם בכל יום מחדש,
עם הפחדים, עם הצללים שבי.
זה לא קל, זה לא נגמר –
אבל זה אני… וזה גורלי.
שונא את ההמתנה הזו,
נלכד בין עצמי לגורלי.
העולם שלי שוקע בשקט,
והלב? מתכחש לתוכי.
אבל הרגש בי עדיין קיים,
והכאב… הוא נשאר לעולם.
חיכיתי, כל כך הרבה זמן –
ואולי… זה פשוט לא הזמן.

