לפני 8 חודשים. יום שני, 28 ביולי 2025 בשעה 3:52
קולך הענוג שואב מימני את הרוח,
חיוך שמבזיק – ואני שוב נופל פנימה.
מגעך – כמו שיר ישן שנשכח,
פתאום חוזר,
ולוקח הכול… רק אליי.
את כמו מלאך עם פנים של אמת,
באת,
פתאום בלי הזמנה,
וזה כל כך אמיתי שזה כואב.
מנסה להחזיק בך
כמו מחזיק בחלום דועך,
אבל את כבר שם,
מחכה בשקט,
כאילו את ידעת שאחזור.
ואת –
סותמת לי את הפה בנשיקות,
מפשיטה אותי
עם המילים המתוקות שלך.
הדם שלי זורם בדמך
כמו נהר שלא עוצר,
ואני שותק מול הסערה הזאת,
ורק לוחש, שלום לך.
אז שלום, אהובה שלי…
תישארי בי… גם אם תלכי.

