היא עמדה שם, עירומה, כמו סוד שנחשף במרמה .
האור שהחליק על עורה, עיניה , היה כזוג סכינים כחולים שננעצו בי.
שפתיה לא זזו, אבל גופה השקט דיבר בקול רם.
בתוכי ידעתי שהלילה, שוב, אני לא אחוס עליה,
ולא על עצמי.
היא לא ביקשה, היא לא התחננה
היא פשוט נכנעה.
התקרבתי אליה, נוגע בשדיה, ומרגיש איך עורה מתכווץ בידיי,
האוויר בינינו נדלק, נשמתי אותה,
פיה נפתח קלות, כמו פרח לילי,
והיא התמסרה לי בלי מילים, וחיכתה שאכבוש אותה.
אני אוהב לקרוא לה הזונה שלי.
רק ברגע הזה, כשאני עמוק בתוכה,
כשהחזה שלה עולה ויורד לפי הקצב ההשתוקקות שלי,
כשהמבט שלה נמס ,והיא לא בורחת .
החדר התמלא בקולות עבים.
מצמיד את אגנה אליי , דופק אותה כמו סערה,
יד אחת על מותניה, השנייה מושכת את שערה .
ישבנה נדרך, ואני מכה ללא רחמים
רוצה שתדע, שאני כאן, ואני לוקח.
כל סנטימטר ממני זועק בתוכה.
כשהרגשתי את זה מגיע, לא עצרתי.
שפכתי עליה ,על שדיה, ועל פניה .
כמו סימן קניין, אמירה ברורה את שלי.
היא ירדה על ברכיה, שקטה, ממושמעת,
לשונה נוגעת בעדינות,
בלי מבוכה, בלי פחד , רק צייתנות שקטה.
אבל אז, כשהכול נרגע וכשהקול שלה חזר לה
היא לחשה לי משהו.
מילה קטנה אחת, שכמעט בלתי נשמעת
“דיי.”
עצרתי, לא כי רציתי,
כי היה משהו במילה הזאת שלא הכרתי אצלה.
היא חייכה והסתכלה עליי , לא בעיניים של זונה.
אלא בעיניים של אישה.
ופתאום הבנתי:
התשוקה שלה, זו שאני חשבתי שאני שולט בה ,
הייתה בעצם הדרך שלה לשלוט בי.