הפסקתי את הדרך שלי לזמן מה כי פשוט לא מצאתי את המדויקת עבורי.
הבנתי שהייתי במקום שבו הייתי מנותק לא באמת נוכח, רק נמצא בסביבה, בלי מיקוד ומטרה אמיתית.
בתקופה הזו למדתי משהו חשוב על עצמי שאני אוהב את הספייס שלי, לתת לעצמי מרחב ונשימה זה היה הדבר הכי נכון עבורי .
וזה מה שבאמת אפשר לי להתחבר לעצמי מחדש.
והכי חשוב, הבנתי שהביטחון העצמי הוא הנשק הכי חזק שיש לי כי כשאתה מאמין בעצמך, כל דבר אפשרי.
הדרך לא הייתה פשוטה. היו רגעים של ספק, של כאב, של אובדן, אבל גם רגעים של אמת, של למידה ושל התעוררות. עכשיו אני כאן לא רק חוזר, אלא מתחדש, מחוזק מבפנים, עם לב פתוח ונפש מלאת תקווה.
אני חוזר עכשיו עם ראש ברור, לב פתוח וביטחון אמיתי במה שאני עושה, לא בשביל להוכיח למישהו אלא בשביל להיות אני, במיטבי.
למדתי לקבל את עצמי, עם כל הפגמים והחוזקות, והבנתי שהחוזק האמיתי מגיע מהיכולת לקום שוב, אפילו כשקשה.
אני לא אותו אדם שהייתי קודם הפעם אני מביא איתי יותר הבנה, יותר אמפתיה, ויותר אהבה לעצמי ולסובבים אותי.
תודה לכם, שהייתם שם גם כשלא הייתי, שהאמנתם גם כשאני קצת איבדתי את האמונה, עכשיו, אני מוכן לפתוח דף חדש ,דף של אמונה, של צמיחה ושל אמת.
הנה אני חוזר, טוב יותר, ממוקד יותר, מחובר יותר והפעם, גם טוב יותר מבפנים.