להחזיק נשלטת רגשית זה לא כוח, זו מחויבות!!!
להיות שולט של נשלטת רגשית זה לא רק להוביל, להכתיב, או להפעיל שליטה.
זה להחזיק מרחב רגשי שבו היא יכולה לשחרר את כל מה שהיא סוחבת ולדעת שמישהו שם בשבילה , אבל באמת שם ולא רק אומר שהוא שם .
אישה שמתמסרת רגשית לא עושה את זה כי היא חלשה. להפך הנכון לרוב היא תהיה אחת מהנשים החזקות שאפגוש.
היא אישה עצמאית, שולטת בחייה, עם סף רגישות גבוה מאוד.
ודווקא בגלל זה היא מחפשת מקום שבו היא יכולה להניח לרגע את כל השליטה הזו, ולתת למישהו אחר להוביל אותה.
כשולט, אני לא שואף לשלוט בה. אני שואף בעיקר להבין אותה. לקרוא בין השורות, לראות איפה היא צריכה הכוונה, חיזוק, או פשוט רק שקט. זה לא עניין של "לצוות" אלא של לשים גבולות מתוך הקשבה עמוקה והבנה הכוללת של התמונה.
הרבה פעמים, היא לא תחכה לסשן. היא תחכה למבט שלי, לידיעה שאני רואה אותה גם ביום הרגיל, גם כשאין שוט בסביבה או סתם צו . היא צריכה לדעת שאני שם בכל הרבדים.
וזה דורש ממני נוכחות. עקביות ובעיקר המון אחריות.
היא לא מתמסרת לי מתוך צורך להיענש, אלא מתוך צורך להרגיש מוחזקת, עטופה, ושייכת.
ואני, כשולט , בוחר להחזיק לה את המרחב הזה לא רק בחדר אלא גם בחיים עצמם.
כי שליטה אמיתית היא לא פעולה, היא דרך להיות אחר .
הנשלטת הפאסיבית היא לא מאלה שתיזום, אבל כן תזרום.
היא לא תבקש, לא תכוון, ולא תביע רצונות.
אבל ברגע שייכנסו איתה למערכת של שליטה, היא תתמסר .
לפעמים קשה להבין מה עובר עליה ולכן היא מצפה מהשולט לקרוא אותה דרך מעשים, ולא במילים.