במסגרת יחסי BDSM, עולות לעיתים דילמות עמוקות סביב שאלת "המוכנות" של הנשלטת ואם היא מוכנה כבר להשתתפות פעילה במערכת יחסי שליטה .
מאמר זה מבקש לבחון את הסתירה האפשרית בין " המוכנות" "ללא מכונות" כאשר צד אחד בקשר יטען ולרוב זה יהיה השולט אשר טוען כי הנשלטת "אינה מוכנה" עדין לקבל עונג או להתמסר במובן רגשי, אך בו זמנית השולט מצפה ממנה לספק אותו מינית או רגשית.
עקרון זה מבוסס על עקרונות יסוד התיאוריה ביחסי שליטה, תיאום ציפיות, גבולות, הסכמה ואיזון רגשי, ובעקרון זה ננסה לזהות מתי "השליטה" חורגת מתחומה הלגיטימי לכדי שליטה מניפולטיבית או חד צדדית ע"י השולט.
כידוע לנו יחסי BDSM נשענים על מערכת מורכבת של תפקידים, גבולות, והסכמה הדדית.
בעוד שלרוב תכונות השליטה אשר מיוחסות נוגעות בשליטה של שולט על הנשלטת , המסגרת הזאת כולה מתקיימת בשלום כל עוד מתקיים מנגנון של תקשורת פתוחה, שקיפות ובחירה מודעת מצד כל הצדדים המעורבים.
אחת הסוגיות המאתגרות ביותר במערכות יחסים בעולם ה BDSM היא שאלת "המוכנות" האם, מתי, וכיצד נשלטת נחשבת בשלה לכניסה לשלב של מערכת השליטה על כל מרכיביה, הכוללים אלמנטים מיניים, פסיכולוגיים והתנהגותיים.
מושג ה"מוכנות" כציר של שליטה במערכת הזוגית.
המונח "מוכנות" מייצג לרוב הערכה של השולט כלפי היכולת של הנשלטת להתמסר רגשית, גופנית ונפשית לקשר .
מדובר בשלב התפתחותי בתהליך השעבוד והריסון שבין השולט והנשלטת, אשר דורש זמן,כדי לבנות אמון ודיוק אישי של גבולות. לפיכך, כאשר השולט טוען כי הנשלטת "עדיין אינה מוכנה", יש בכך כדי לשקף לכאורה עמדה אחראית, זהירה ומודעות לעומק הקשר.
עם זאת, כאשר עמדה זו משמשת כהצדקה למניעת סיפוק או קשר רגשי במקביל לדרישה מתמשכת מצד השולט לקבלת שירות מאת הנשלטת, של סיפוק או עונג מתעוררת שאלה אתית תיאורטית ומשמעותית במיוחד האם "המוכנות" נאמדת רק כאשר היא נוגעת לזכויות הנשלטת, אך לא כאשר היא מתבקשת לתת מעצמה לשולט ?
הסתירה הפנימית והדילמה האין סופית האם הנושג "מוכנות חלקית" או שזה שם נוסף לשליטה חד צדדית?
הדינמיקה שמתוארת לעיתים קרובות ע"י נשלטות היא של סתירה פנימית מצד אחד, נאמר להן שהן "אינן מוכנות" ולכן אינן ראויות לקבל מענה לצרכיהן (מגע, עונג, וקבלה רגשית) אך מצד שני, השולט כן מוכן ורואה בהן כשירות כאשר מדובר בצרכיו הוא, בין אם רגשיים, מיניים או תפקודיים.
מצב זה מעורר תחושת אי שוויון, חוסר הדדיות, ולעיתים תחושת ערעור פנימי עמוק אצל הנשלטת, אשר תוהה מדוע השולט קבע שהיא מגודרת כ"לא מוכנה" רלוונטי רק כאשר מדובר במה שהיא מבקשת. אך נעלם כאשר מדובר במה שנדרש ממנה.
בהקשר זה, ראוי להזכיר כי BDSM אינו עוסק בהיררכיה רגשית אבסולוטית אלא בהסכמה על תפקידים בתוך מרחב בטוח, הדדי ומכבד.
אי לכך, כאשר צד אחד משתמש בעמדה של כוח על מנת להפקיע מהצד השני את זכותו הבסיסית לעונג או שוויון ,כאן ניתן לקבוע שמדובר בהפרה של חוזה בלתי כתוב, ולא בדינמיקת שליטה לגיטימית.
הגבולות בין שליטה אכפתית לבין שליטה על ידי מניפולציה.
המושג שנקרא "שליטה" בעולם ה- BDSM לא מדבר על שליטה כפייתית או כוחנית , שליטה אמיתית נבחנת ביכולת של השולט להחזיק מרחב רגשי בטוח, לראות את הנשלטת בכללותה, ולא רק כאובייקט מיני או כלי שירות.
שולט אחראי לא ידרוש כניעה ללא תמורה רגשית או הקשבה, ולא יפעיל שיח שמבוסס על מחיקה של הצרכים או הזהות של הנשלטת.
לעומת זאת, שימוש במשפטים אלה כגון:
"את עוד לא ראויה לקבל."
"כשתוכיחי שאת נשלטת אמיתית, אולי תזכי לעונג."
"כניעה פירושה לוותר על הרצונות שלך לצמיתות."
משפטים אלה עלולים להעיד על דינמיקה מניפולטיבית וחד צדדית מצד השולט, במערכת שבה לא מתבצעת כל בדיקה אמיתית של מוכנות, אלא מופעלת ממניפולציה רגשית שמטרתה להחזיק את הנשלטת בתפקיד פסיבי תוך עידוד לתלות בשולט,שיגרום לה לויתור על צרכים, והגברת הצייתנות באמצעים רגשיים ולא שקופים.
מוכנות היא גם זכות לא רק חובה
מנקודת מבט ביקורתית, יש לבחון את המושג "מוכנות" לא רק ככלי שליטה אלא כזכות של הנשלטת על גופה, ונפשה כאוטונומיה שלה ורק שלה .
אם הנשלטת חשה שהיא מוכנה ורוצה להעמיק בקשר, להביע תשוקה, לגעת, להיפתח הרי שיש להתייחס לרצון זה בכבוד ובאחריות.
התעלמות מרצון זה, או שימוש בו כהוכחה לכך שהיא "לא מבינה את מקומה", עלול להוות ניסיון לביטול הקול הפנימי שלה, ובכך לחצות את גבולות השליטה הבריאה.
מערכות יחסים מבוססות שליטה אינן חפות ממתח בין הרצון, כוח ואיזון.
אך כדי שמערכת זו תישאר בתוך הגבולות הבריאים, עליה להיות מבוססת על הסכמה חופשית, שקיפות, וכבוד הדדי גם כאשר מתקיימת היררכיה תפקודית בין הצדדים.
שימוש חד צדדי במונח "את לא מוכנה" על מנת לבטל צרכים או למנוע סיפוק מהנשלטת, תוך ניצול שירותיה או גופה חורג מהגדרת השליטה הבריאה, ועלולה להצביע על מערכת של כוח לא שוויוני במסווה של BDSM.
ככל שגוברת ההכרה בצרכים ובקולה של הנשלטת, כך מתאפשרת מערכת של שליטה עמוקה, מכילה, ובונה יותר.
מוכנות היא לא כלי שרת ,אלא קריאה לפגוש את האחר במקום שבו הוא נכון להיפתח, להתמסר ולזכות גם הוא במענה, ולא רק בדרישה חד צדדית.
תזכרי את זה תמיד .
אף אחד לא יכול להחליט עבורך מתי את מוכנה חוץ ממך.
אם את מוכנה להתמסר, לשרת, לענג, לחקור אז את גם מוכנה לקבל עונג, הכוונה, הכלה ויחס.
והשולט שאיתך אם הוא לא רואה את זה, או מתעלם מזה , אולי פשוט הוא לא באמת שולט.
וזה המסר שלי לסיום
שליטה היא לא כוח בלי גבולות.
היא לא מנגנון דרישה חד צדדי.
היא מערכת רגשית, עמוקה, עדינה,
שמושתתת על אמון, ביטחון, והדדיות,
גם כשיש הפרשי מעמד מובנים.
אם את נותנת , מגיע לך גם לקבל.
אם את מוכנה ,ראוי שיכירו בזה.
ואם מישהו טוען שאת לא מוכנה, אבל לא מפסיק לדרוש מימך זה לא שולט.
זו בעיקר העמדת פנים של שליטה, שמסתירה חוסר אחריות, חוסר ראייה, ולעיתים רצון לשלוט בך במקום להוביל אותך.
אז אל תוותרי על עצמך בשם "כניעה".
שליטה אמיתית לא מבטלת ,היא בעיקר בונה אותך!!!