אני עומד ליד המיטה, מרגיש את הגוף שלה נמתח תחת ידי, כל נשימה, כל רעד ,אני יודע שהיא לא רואה אותי, לא שומעת אותי טוב, אבל כל מגע שלי מחלחל אליה, כל ליטוף, כל אחיזה מבעיר את כל החושים שלה.
אני משחק איתה בקצב שלי, לפעמים מרפרף בקצות האצבעות, לפעמים לוחץ חזק יותר שכל תנועה מחברת אותנו יותר ויותר.
אני מרגיש את כל התגובות שלה דרך הגוף, דרך הנשימות, דרך הרטט הקטן בידיים שהיא נותנת לי לשלוט, ואני לוקח את זה לאט, במודעות, מחפש את הרגעים שבהם הציפייה שלה מתמזגת עם התשוקה שלה.
אני לוחש לה באוזן, קרוב, נמוך "זה רק את ואני" שהקול שלי מחלחל אליה, הגוף שלה מגיב, נמס ומשיב לכל נגיעה שלי בלי להתנגד.
אני מרגיש את החמימות שלה, את הרצון שלה ואיך כל סנטימטר שבה נפתח תחת מגעי, כל חוסר הוודאות מחזק את השליטה שלי ואת העונג שלה.
אני מקרב אותה אליי יותר, הידיים שלי עוטפות את גופה, כל נגיעה שלי חודרת אל כל תא בגופה וכל עצירה ממושכת מעלה את הציפייה עד לקצה.
אני שולח ידיים לכל מקום שמוכן לקבל אותי, כל חיכוך, כל נשיפה , זה המסע שמוביל אותנו לשיא שאני מרגיש איך היא מתחילה לאבד שליטה, איך כל ציפייה מתפוצצת, כל רגש מתעצם, ואני נותן לה כל רגע, כל מגע, כל נשימה שמקרב אותנו לשיא המשותף שלנו.
ואז זה קורה אני מרגיש את כל הגוף שלה רועד, את הנשימות שלה משתוללות וכל העצב והמגע מתפוצצים לרגע אחד עוצמתי שאני נמס איתה, מרגיש את הקשר, את העונג, את ההסכמה והאמון שלה בי ואני לגמרי נוכח, לגמרי מחובר.
אני נושם את הנשימות שלה, מרגיש את הגוף שלה נענש ומתמסר, ואני יודע שזה לא רק מגע וזה לא רק השליטה , זה האמון, זה תשוקה, זה החיבור הכי חזק שאני יכול לדמיין, ואני רוצה לקחת אותה עד הסוף, לתת לה כל מה שהיא מחכה לו וכל מה שהיא עדיין לא יודעת שהיא רוצה, ולהרגיש איך גם אני נמס איתה ברגע הזה, לגמרי, לגמרי נוכח, לגמרי שלנו, שאני יודע שהרגע הזה, של משחקי השליטה שלנו והציפייה למגע בחושך ישארו איתנו, חקוקים בגוף ובכל חוש שאיבדנו.
(אם זהית את עצמך בסיפור את מוזמנת להגיב)