לפני 4 חודשים. יום ראשון, 7 בדצמבר 2025 בשעה 15:46
יש משהו ממכר ברגע שבו את נפתחת לאט למולי
.שכבה אחר שכבה, כמו סיפור ישן שמוכן סוף סוף להיחשף
כל טיפת חושנות שנדבקת לאצבעות, מרגישה כמו רמז חדש,
כל חריצה קטנה, מספרת סוד שנרדם שם שנים.
היד שנוגעת בעדינות,
מפנה "אבק דק" שמכסה פיסת עבר,
והדופק עולה,
שאתה יודע שאתה קרוב לחשוף את מה שחיכה בסבלנות שימצאו אותו.
המתח הזה שבין הסתרה לחשיפה,
בין שקט עתיק לרגע שבו הכול מתעורר מחדש,
הופך את החפירה למסע אינטימי.
ובסוף, כשזה מופיע נקי ובהיר מול העיניים,
יש תחושה של מפגש עם נשמה רחוקה,
כמו יד שמושטת מהזמן ומבקשת שלא ישכחו אותה.
זו לא רק החפירה,
זהו ריקוד איטי עם מגע שמכבד ומרגיש,
וסקרנות שנפתחת שוב ושוב ,עד שמתגלה מערת הלב אבן של הסיפור !
הושמד