לפני 3 שבועות. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 19:20
צהריים, הזמן שבו תל אביב בטוחה שהיא מרכז העולם.
הרכב עומד, פקקים שמסרבים להתקדם,
צפירות שנשמעות כמו ויכוח שלא ייגמר.
כל נסיעה מרגישה כמו מבחן עצבים מתמשך.
וכמו תמיד, בדיוק כשבא לך לוותר על הכול,
פגשתי חבר שלא ראיתי הרבה זמן. ( שרובכם מכירים אותו )
שיחה פשוטה, בלי רעש, בלי פוזה,
רק אמת שמחליקה בין השנים.
ובאותו רגע כל הצהריים התקועים קיבלו היגיון.
כי לפעמים גם בעיר הכי חונקת,
נסיעה אחת שווה הכול, אם בסופה מחכה לך הבן אדם נכון.