פירורים מתחת לשטיח

יש ימים שכאלה, בהם אני מוצאת את עצמי מביטה בך ממרום כורסאתי, בוחנת את הכניעות האבסולוטית שלך, ותוהה מדוע לעזאזל את צריכה את כל זה? בעודי מרחמת עליך, יודעת אותך היטב לפי הצבע הירוק של עינייך מה עובר לך בראש, אני מצווה עליך להתקפל ולעבור מהתנוחה החתולית אל התנוחה הכלבלבית. אוחחח, איך שאת אוהבת את זה... (בכל פעם מחדש הציווי הזה שלי גורם לזווית פי לחייך ולצאת מפני הפוקר להם אני רגילה). כן, ההיכרות שלנו עמוקה; חברית ואדנותית כאחד. ואת.. כעת מתעקלת ומפסקת את רגליך כפי שהרגלתי אותך, יודעת היטב שהצפת אותי בנחת וכעת מגיע לך פרס. הדילדו המנומר והגבשושי, ההוא שמחובר לזנב פרוותי אדמדם מונח בין אצבעותיי המלטפות אותו כבר כמה דקות. ראשית אני בוחנת את ישבנך המפוסק לעברי, אדום לוהט לאחר שהפלקתי בו כיאות לשפחת מין נרצעת. בקצות ציפורניי אני עוברת על הדגדגן הלח שלך, בוחנת עד כמה את מוכנה לקבל אל תוכך את הזנב הנכסף. והציפורניים שלי ממשיכות לשוטט אל עבר ישבנך, מפסקות אותך בזמן שאת מתחננת: ״עוד מלכה אהובה שלי״, ואני נועצת בך את הזנב האדמדם, מקשיבה ליללה הדקה הנבקעת מפיך וכל כולי דרוכה לרטט הקל בזנב, שמסמל את הציווי שלי- הצייתנות שלך 

זוכרת את הפעם הראשונה שנפגשנו. היה לך מבט חתולי מבולבל בעיניים.. חיפשת את עצמך בחיים: עבודה, לימודים, אהבה.

ואז פגשת בי, והוקסמת ממה שאני עושה- בהתחלה השיחות שלנו היו מנטוריות לחלוטין, ביקשת לדעת איך לעשות נכון צעדים ראשונים בעולם הגדול ואני..

אהבתי את הרצון שלך לבוא ולספוג אותי אל תוך הראש שלך. השיחות שלנו והטלפונים נהיו צפופים ובתדירות גבוהה, זוכרת איך התחננת לבוא אליי הביתה לקפה, ממש התעקשת; זו היתה נפעם הראשונה שהתחשק לי לשלוט גם בגופך. הגעת אליי הביתה לא לפני שאמרתי לך שאם את מגיעה אליי זה יהיה שונה הפעם. אני זוכרת איך נכנסת עם מיני שחור וגרביונים, בנעל עקב קטנה בצבע אפור.

עוד לפני הקפה שאלתי אם את מרגישה שקשה לך בלעדיי וענית שכן. התקרבתי אלייך והרמתי לך את הסנטר כדי שתביטי בי, ובלי שאלות דפקתי לך נשיקה על השפתיים- לא כזו כמו שתמיד נהגנו, אלא אדנותית. התחלתי למשש לך את הירך הרזה והיפה שלך, וידי טיפסה למעלה, מורידה לך בבת אחת את הגרביונים שהפריעו לי להרגיש את בשר גופך. זוכרת שאמרתי לך: ״מעכשיו את הזונה שלי״, ואת תגובתך המופתעת והמתענגת בו זמנית על מעמדת החדש. אצבעותיי חדרו לך לחוטיני ומיששו את הכוס הקטן והמגולח שלך. פיסקת את הרגליים והתחננת שאשם שף לך את את הדגדגן עוד... למרות זאת הפסקתי, נתתי לך להמתין לי רטובה, כדי שתדעי שהתכוונתי בכל מאדי שאת סך הכל זונה שצריכה לציית, לא יותר.

מאז עברו הרבה שנים, נשים, גברים.. למרות זאת את שייכת לי- גם אם יעברו עוד אלף שנות אור המיינד שלך מציית ומתוכנת עבורי, כי לכך נועדת זונה קטנה