ערן (שם זמני)

חבר ובן שיח. 

היחיד שסיפרתי לו הכל. חיכה לי הבוקר ליד המכונית כשיצאתי לעבודה. שוחחנו ארוכות והתחבקנו.

שחיתי הבוקר בבריכה

נתתי דרור למחשבות, לזכרונות ולגעגועים להציף אותי

נזהרתי מאוד שלא יטביעו אותי

דמעות כבדות ומלוחות של צער וכאב זלגו מעיני

ונמהלו במי הבריכה הצוננים

האהבה קידמה פני; אך נפשי הסתגרה
באשמת עפר וחטא.
אהבה זריזת העין, ראתה עד מהרה
שאני דועך, פוחת,
אז אל מקומי ניגשה היא, ובקול ענוג וידאה
אם נחוץ לי דא או הא.

ג׳ורג׳ הרברט (1593-1633)

משורר, נואם וכומר ולשי, שייך למשוררים המטאפיזיים

עצוב

אתמול שודרה בטלויזיה כתבה על המחסור בחלב. 

מישהו יכול להסביר לי מדוע, מכל בתי הקפה בעיר, הדגימו את המחסור בחלב דוקא בבית הקפה הקטן והמיוחד ההוא?

האין זה משונה?

קודם מילן קונדרה ועכשיו ג׳ין ברקין הנפלאה. 

מה יהיה בסופנו?

שיר ללא כותרת של משורר נפלא ואהוב עלי מאוד, אברהם חלפי. 

אֲנִי מְצַמְצֵם אֶת עַצְמִי

כְּדֵי נְקֻדָּה

אַלְמוֹנִית —

שֶׁלֹּא לְהַטְרִיד בְּגוּפִי

מַלְכֻיּוֹת

…מאז שהיא ניתקה את הקשר בינינו. 

אני מאבד משקל במהירות (עד כה כ-5 ק״ג). 

אזהרה חמורה: דיאטה זו אינה מתאימה לבעלי לב רגיש, אוהב ושבור. 

חזרתי כעת מקניות וסידורים בעיר. 

חום יולי לוהט ושמש ים תיכונית עזה מסנוורת את העיניים. 

ועדיין, שירו של פול ורלן (תרגום זאב ז׳בוטינסקי) תואם יותר את מצב רוחי. 

בִּנְהִי מַמְרוֹר
הוֹמֶה כִנּוֹר
טֵבֵת פָּרוּע,
וְאֶל הַלֵּב
חוֹדֵר כְּאֵב
וְגַעֲגוּעַ.

שָׁעוֹן יִפְעַם –
לִבִּי נִדְהָם.
פָּנַי יֶחְוָרוּ,
וּבִדְמָעוֹת
אֶזְכֹּר שָׁעוֹת
אֲשֶׁר עָבָרוּ

וְאָז יָטִיל
בְּלֹא שְׁבִיל
אוֹתִי הַסַּעַר –
יִשָּׂא, יַגְלֶה
כְּמוֹ עָלֶה
שֶׁמֵּת בַּיַּעַר…

זה מוזר להגיד כעת, כשאני מודר ודחוי. אני מאוד גאה בה. באיזושהי הארה שחוויתי, הבנתי ממש בראשית הקשר בינינו (עוד לפני שניתן היה לקרוא לזה קשר) כמה היא מיוחדת, חכמה ומשכילה (מיופיה זכיתי להתרשם בעיקר כשנפגשנו). טעויות רבות מנשוא עשיתי אח״כ, אבל בהבנה זו הייתי מאוד מוקדם ומדויק.  

אני גאה שזכיתי להכיר אותה. אני גאה שמצאה בי עניין. 

אני מאוד עצוב. מאוד רוצה לזכות ולהגיד לה אישית דברים אלה ורבים נוספים, שתקצר היריעה מלפרטם כאן. 

מחשבות אלה משרות עלי אושר רב ויגון קודר.