לפני שנה. 8 בינואר 2023 בשעה 23:01
במצב שבו המוח מדומם מנוע ועוצר בצד,
כשכל המחשבות עוצרות מסיבובן,
יש רגע שקט, רגע מיוחד,
הרגע שבו נכנס לו מצב הדממה,
רגע שמאפשר פשוט להיות אתה.
השיפוטיות נעלמת ואיתה החששות,
אין מבוכה או מסכות, גם אין בושות.
תחושת ריחוף קלה הולכת ועולה מהאפלה.
האני האמיתית פתאום מתגלה.
האצבעות שפתאום מדגדג להן להרגיש
את מה שנראה מעט מוזר לאישה ולאיש,
את השייכות, ההחפצה וההיררכיה.
בפנים, רק אנחנו יודעים מה הלב רוצה
גם אם נתחבא מזה שנים או נתכחש,
גם אם נתבייש,
זה מי שאנחנו.
ולהגיש שבתוכי גרה שפחה
ב2023, זו כבר לא בושה :)
