סיפורה של חתולה

יש לי שריטה (אולי אפילו כמה). 

זה הפנטזיות שגרות לי בראש... 

מדי פעם הן צצות בשיאן (מוזמנים לראות כמה מהלינקים בפרופיל).

מחרמן אותי לדמיין את עצמי תחת מנהל שיכניע אותי בזמן שעות העבודה. שיחדד את המקום של האישה הכנועה תחת הגבר השולט. (מציצות מתחת לשולחן, הרעבה, שירותיות לכל גברי המשרד ועוד).

מחרמן אותי לחשוב על גבר שירסן אישה כנועה. שיחליט לה בדיוק מה לעשות, מתי ואם בכלל. שיחליט להרעיב או לקשור, כל הכח בידיו בלבד. 

הרעב הזה להיות מוכנעת, מושפלת, חסרת אונים. מהונדסת מחדש ללא שריד של האני הישנה. עולם גברי שבו כל גבר יכל לחדור אליי ברחוב, באוטובוס, ברכבת, בבית קפה,  כי ככה.

וכתשובה לאיראן, נשים צריכות להסתובב במקום עם גאלביות, עם פלאג בשני החורים באופן קבוע. לפתוח את עצמן לאותו גבר שיחליט להשתמש. 

אני והמוח הסוטה שלי