לפני 3 שנים. 1 ביוני 2020 בשעה 7:19
כרוכב שטח גליתי את האהבה לכאב.
אתה חייב לאהוב את הכאב, הוא נמצא שם לידך כל הזמן.
כאב המאמץ, כאבם של השרירים, כאב הכישלון, או פשוט כאב.
בד״כ זה נגמר בחבורה בסימן, לפעמים זה נגמר בעצם בריח שבורה.
צריך להכיר אותו את הכאב, יש כאב המיוחד לכל מכה וכל מקרה.
אני מתענג עליו, על התחושות שלו בבוקר שאחרי...
איך הוא משתנה ואיזו צורה הוא לובש, כל יום מחדש.
על מגע היד המלטפת ומעוררת את זיכרון הגוף והכאב.
