רכיבה בימי קורונה
אני מדיע אליך עם האופנוע עם קסדה על הראש, המשקף מורד, כפפות גם, את מרכיבה את הקסדה שלך, אין מגע אין חשש לדבקה.
את עולה על האופנוע, המנוע מגרגר בין רגליך, את כבר מרגישה את ההתרגשות הנעימה של חוויה, של ציפיה.
הילוך ראשון האופנוע ניתז קדימה, את נדבקת אלי, השדיים הצעירים שלך נמעכים לי על הגב, מצליח להרגיש את הפטמותהזקורות.
יוצאים לכביש המהיר העולם עובר מהר את מרוכזת במהירות את אוחזת בי כאילו רק אני מפריד בינך לבין צידי הכביש, וזה אכן רקאני והמיומנות שלי.
את כבר רטובה לגמרי אני דוחק את גבי התחתון לבין רגליך את מגיבה אינסנקטיבית ומתחכחת בי.
אני מושיט יד מעביר אותה על הירך שלל מוודא שאת מצמידה אותה אלי.
אני מושיט יד מעביר אותה על ירך מוודא שאת מצמידה אותה אלי, שמלתך הפרחונית, ילדותית, מתנפנפת..
מרגיש את עורך החם מבעד לכפפת הרכיבה את מרגישה את החיכוך העז שהכפפה משאירה על עורך.
יותר צמוד ממה שאנחנו עכשיו לא ניתן גם הרוח שמצליפה לא מפרידה ביננו, הנשימות, שלך עוברות אלי, ישר מבית החזה שלעולהונדחק אל גבי.
אני יודע שאת יודעת שאני יודע שאת עכשיו רטובה כולך ספוגה במיצים שלך.
אני אוחז בידך שלא מרפה מגופי ומניח אותה בין רגלי, את מגיבה במידית לזיקפה האמתנית שהתפתחה שם.
אבל מחכה לאישורי לפעול, לטיפה קלה מבהירה לך שיש אישור. ידך, אצבעותיך נכנסים לפעולה. עולות ויורדות על הזין.
אני מושיט יד ומשחרר את החגורה, כמו שיחררתי רסן של חיה, את דוחקת את ידיך פנימה ומוציאה אותו כמו מצאת מציאה גדולה, כולך נפעמת מרוגשת מחורמנת, הוא חם וזקור וקשה בידיך.
אנחנו ממשיכים בנסיעה עוד האצה, בלימה, פיתול הכל מסתחרר האדרנלין שוצף בשנינו.
רמזור. נעמדים, לידנו צמוד רכב בודד מגלגל את האופנוע לאיטו ונעמד צמוד צמוד ברכב אישה צעירה.
את נבהלת מנסה להסתיר לכסות, להחזיר, אבל אני מבהיר לך שאין סיבה, תמשיכי.
כמה שניות והאישה ברכב, פתאום מבינה מה היא רואה... נבוכה מסמיקה, מנסה שלא אבל לא מתאפקת ונועצת מבט, תגידי להשלום אני אומר.
את פותחת את המשקף מחייכת ו....
הרמזור מתחלף לירוק.