לפני 4 שנים. 18 באוגוסט 2020 בשעה 17:50
אתמול נפגשתי עם הורי במסעדה. היה קשה לראות אבא שלי - הטיפוס החזק, שהכל יודע ויכול, זה שבמלחמת המפרץ, כשטיל נפל ליד בייתו, רץ מהר להביא קליבר כדי לבדוק אם המידות באינצ'ים או במילימטרים (סקאד או פטריוט יעני), אבא שלי שקרא והכיר את הוראות ההפעלה של כל מכשיר או תוכנה וגם ידע לתקן אותם - היה קשה ועצוב לראות אותו פתאום מאחר בשעה מפני שלא הצליח להפעיל את הוויז. ולמה אני כותב את זה דווקא פה? כי זה מחזק בי את ההרגשה שהחיים, כפי שאמר בודהא, קצרים וצריך לחיות את התשוקות והחלומות שלנו ולנצל כל רגע עד הסוף כל עוד אפשר.
זהו חפרתי :)
