הלב עוד פועם מהאדרנלין של יום שישי המיוחד,
עדיין יש לי עור ברווז מלשחזר מה שהיה, אבל הנה...
לאחר ציפייה רבה וזכרונות מקסימים מפעם שעברה, זכיתי להיות שוב תחת חסותה של מלישס המדהימה,
וכבר כשהתראינו, היא שמחה לראות את המכנס השחור המבריק איתו באתי,
כזה שבאמת לוקח ברצינות את המונח "דרסקוד בדסמ"י", כמוקפד בעיקר במועדונים בחו"ל.
"את מדהימה לא פחות", אמרתי בביישנות וכנות.
בכלל, מרגע שנפגשנו ועד תום הערב,
היא דאגה לעטוף אותי בחום עם מלא נשמה, המאפיינת אןתה.
כשנכנסנו פנימה, דיברנו ושיתפנו אחד את השניה, כמה חיכינו לרגע המיוחל הזה בשבוע.
לאחר מכן, מלישס המדהימה ענדה עלי את הקולר הגותי שהבאתי מבית.
אני תמיד מתמוגג מהטקס הזה, מהסוויץ' בראש שמכניס אותי עמוק לסאב ספייס שממילא כבר שם.
רקדנו ברחבת הריקודים, צחקנו והתחבקנו ושם נתקלנו בהרבה אנשים מקסימים.
בנקודה הזו שאלתי את המלכה, האם הגיע הרגע לומר שלום באופן רשמית,
היא חייכה והנהנה – וכבר הייתי למטה, על ארבע – סוגד למגפיה המבריקים.
זוחל ומלקק כל נקודה, כמו אדם צמא במדבר. מנשק בחום, מלמטה למעלה.
וכמובן, היא דאגה לתת לי את מלוא החום – ליטופים רבים שמפגינים את האכפתיות וההנאה.
כי בדס"מ, פשוט עושים באהבה.
אנשים מסביב התבוננו, ואפילו שמעתי את אלו שלא האמינו שקיימת התמסרות כזו טהורה, תמימה.
בשלב השני, דאגתי כמובן לעסות תוך כדי את כפות רגליה הנעימות.
סיפרתי לה שאני ממש אוהב לעסות, ועשיתי זאת בכמיהה,
מוצא בקלות את הנקודות שמגע בהן פשוט גורם לשחרור והקלה.
אחרי זה, ניגשנו לספות שמאחורי התקליטן.
"אני רוצה שתמשיך לעסות את כפות רגליי שוב, אני נהנית מהדרך שאתה עושה זאת",
ביקשה מלישס בזמן המנוחה, כמובן שעניתי בלקוניות "כמובן, בשמחה המלכה".
ושוב היא דאגה לעטוף אותי בחום וההערכה, שגורמים לי להיזכר למה אני באמת סאב,
איך כל ליטוף, כל חיוך משדר הסכמה ואישור שאני מתמסר כהלכה.
בזמן שסגדתי, הצטרף עבד אחר שביקש להעריץ את המגף השני. הורשה לו לסגוד רק למגף, ולא מעבר..
כמובן שהצטרפות העבד רק דירבנה אותי, לעבוד עוד יותר, והאישור לכך בדמות הליטוף בשיערי, אישר את ההערכה.
מיד כשסיימנו, שאלתי אותה האם יש דברים מסויימים שהיא תרצה שנעשה הפעם.
היא שאלה ברטוריות, האם אני סומך עליה שהיא תכננה הכל.
עם כל זה שסמכתי עליה בעיניים עצומות, שוב פעם התרגשתי,
מהאופן שהיא רואה אותי, כמו שאנחנו אומרים – בני אדם לפני שליטה.
ניגשנו לעבר הקרוס, שהיה פנוי וריק מאדם.
הסרתי את החולצה, ומלישס קשרה את זרועותיי ל"אזיקים" שלו.
כמה שאני אוהב את המצב הזה – המתח השקט הזה שיש באוויר,
ולאט לאט התחיל המחול האהוב, כמו מוזיקה קלאסית.
הצלפות שהולכות ומתגברות, בקצב מדורג ואחראי,
ובין לבין, היו גם ליטופים רכים, נשיקות עוטפות וחמות,
כאלו שהפכו את המסכת הזו למרטיטה ומסעירה כאחד.
והיו את הרגעים המיוחדים, בהם הרגשתי את הציפורניים חודרות את עורי,
תחילה מהגב ועד הישבן, בהינף יד,
והפסקות עדינות נוספות – בהן הרגשתי את שיניה ננעצות בי,
כמו טרף קל, כזה שמייחל לכך ולא רוצה לברוח,
כמו מהופנט, מכושף כמו בסרטים.
ועוד ליטוף על הפנים, ומיד הציפורניים רוקדות על החזה שלי ועד הבטן התחתונה.
וכמובן, שההצלפות הפכו לחזקות יותר. הייתי כמו גופה,
מקבל בעונג כל הצלפה, גם כאשר הן הפכו לחזקות יותר, לוהטות יותר.
בשלב מסוים היא ניגשה אליי, לוחשת לי בחיוך:
"אתה בסדר? אני רוצה אותך חי", שאלה בשיא האכפתיות,
והשבתי "הכל בסדר, תודה רבה המלכה".
תוך כדי המופע ומשלב מוקדם בו, חשתי איך אנשים צופים סביבנו,
חלקם אפילו קראו לי בקול "אתה ממש חזק", ועודדו.
כעבור כמה דקות, הגיע הרגע שבו תמה מסכת ההצלפות.
מלישס המדהימה, שחררה את זרועותיי מהאזיקים הללו, ומילאה אותי בחום,
כמו שרק היא יודעת לעשות. עם חיבוק שלא נגמר, כזה שמלא בהקלה ותום.
ואז הלכנו יחד, המבוך נעשה צפוף ומלאה באנשים מלאי זימה.
נכנסנו לחדר הגניקולוג, ובניגוד לפעם הקודמת – הפעם היה זה תורי להיות על הכסא.
התפשטתי, והגיע הרגע המתוק – בו היא בעלה אותי.
התכוננתי היטב, כמו תמיד – חוקן לפי הספר, ובאט פלאג במשך זמן מה, כדי למקסם את החוויה.
זו התנוחה האהובה עלי. ההרגשה שאני נחדר, ומביט בעיניים של החודרת,
הכי אמוציונלי, אותנטי שקיים.
היא חדרה אליי די בקלות, ולא הרגשתי כלל כאב,
פשוט החליקה לתוכי, בטבעיות.
בהדרגה הוגבר הקצב, ומהר מאד התמוגגתי מעונג,
את הגניחות שלי, לא חושב שמישהו בסביבה יכל שלא לשמוע.
"מי זונה שלי", שאלה מלישס בחיוך,
"אני זונה מיוחמת שלך", עניתי, ברגע של כנות.
זה היה ארוך, ולא הרגשתי שום חשק שזה ייפסק.
מדי פעם, מלישס הכניסה את אצבעותיה לפי,
וכמובן שמצצתי אותן הכי עמוק, כמו סטרפאון או עקב מחודד.
לאחר זמן ממושך, עברנו לשעשוע הבא.
מלישס הציגה אותי לזוג שבה לחוות בדס"מ לראשונה,
הופקדתי בידי האישה. היא צפתה בי בסשן ההצלפות וקיבלה חשק,
היא שיחקה בי למשך זמן קצר – לא הייתה נקודה בגוף שלי שלא חוותה קרח,
כי בכל זאת – חשוב גם שלא אהיה צמא...
תוך כדי, גם שיחקה לי קצת בפטמות, וסטרה לי
די בחוזקה – אבל חוויתי חזקים יותר.
מלישס חזרה במהרה, ודאגה לוודא שהיא לא התעללה בי יותר מדי,
שלא נשבר גבול. הייתי עם קרח בפה ולא יכולתי לדבר,
אבל סימנתי ואחר כך גם אמרתי שהכל תקין...
המשכנו לאחר מכן לחדר צדדי, שהיה בו מזרון,
זכיתי לפריבילגיה של פייסיטינג, תוך כדי שמלישס משחקת עם בחור אחר.
לא משנה התנוחה, אני ממש אוהב קוני, ובאופן נמרץ נתתי לה
לרקוד לי על הפנים ולהתמוגג, עד שגמרה.
ניגשנו לאזור החדר האדום, שהיה ממש עמוס,
ונתקלנו בחבר ממש טוב של מלישס, ובת זוגתו.
לא הספיקה לומר לי "תגיד לזוג שלום כמו שצריך",
וכבר הייתי על ארבע, מנשק קלות את הנעליים של החבר ומיד לאחר מכן,
מנשק את כפות רגליה של בת הזוג, כולל עיסוי בכפות הרגליים.
זה ארך כמה דקות, והיא החמיאה לי ואמרה שאני חמוד ומעסה ממש נעים.
בזמן שמלישס התענגה עם החבר, היא גם ליטפה אותי והתנשקנו,
החזקנו בידיים בהדדיות, וממש נהניתי לראות אותה קורנת,
וזה דבר ששימח גם אותי.
הלילה התקרב לסיומו, וניגשנו לרחבת הריקודים.
היא אמרה לי את הדבר היקר מכל: "הבחורים שאני משחקת איתם, הם רק זין,
אבל אתה הדבר היחיד שחשוב לי.".
ובאמת הרגשתי את זה. אני מאמין בפרגון, וכמו שלא הייתי רוצה שתקנא בי
כאשר אני יורד למישהי (באישורה, כמובן) ונהנית מהמראה,
כך הרגשתי סיפוק עצום לראות אותה נהנית, וגם ברגעים האלה
נותנת לי להיות הכי קרוב לצידה, שלה. ונהנית מזה.
כמו כל סרט טוב, הגיע אקורד הסיום.
ואין כמו הרגע שאני מול המראה,
ורואה את הציורים המדהימים שיהפכו ל"קעקועים" החדשים שלי,
לימים הקרובים.
היה לילה מקסים, ותודה רבה המלכה מלישס על עוד לילה שלא אוכל לשכוח.
