אני אחרי סוף שבוע ארוך של עונג צרוף, ורצוף.
יש מי שיגידו ששתי אורגזמות זה לא די, שזה לא מספיק.
זה לא המון, אבל זה יותר ממה שציפיתי לו בשנים האחרונות, שנים שבהם מבחירה לא רציתי במין..ונסיים את זה פה, כי אני לא חייבת דין וחשבון.
היה דיבור על המתנה, ששנינו אולי זקוקים לעוד זמן, לפני שנגיע לסקס, אבל זה היה בלתי נשלט כמעט.
משהו בחוויה באותן השניות, סחף אותנו בלהט הרגע, ושנינו זרמנו לשם.
אחרי השוק הראשוני והרגע הרומנטי והמעט רובוטי, מכני-אוטומטי חלף התחלנו לעכל.
למחר מצאנו את עצמנו מגיעים לזה בלהט ותשוקה שהתעלו על עצמם לכדי אורגזמה אלוהית.
כעבור יממה נוספת, עוד סקס מטריף חושים, ב24 שעות, אלו היו האורגזמות הכי מעיפות שחוויתי מזה שלושים ומשהו שנות קיום.
אחרי כל התענוג הזה, בדקנו גבולות, סיפקתי את הבן זוג, לי בשלב הזה פחות הצליח, אבל קורה.
בחוויה כללית, שתי אורגזמות, גיליתי שאני מסוגלת להיות מעליו, כל המין בעצם קרה לראשונה בחיי, מההתחלה ועד הסוף, כשאני למעלה, לרוב התנוחה לא נוחה לי, הברכיים שלי לא באמת בנויית לזה, ולראיה, ברך שמאל שלי נדפקה ממש, כואבת כאבי תופת, עם שריטות כאלה, אומנם שטחיות, אבל כל האזור לגמרי נדפק.
אני אומנם שמחה על ההישג, אך מאמינה שהכאב לא לגמרי שווה את האומץ.
