אז עוד יום של אסטריה, של מחלת נפש של הפסיכית.
לשתינו יש אפליקציה מפגרת עם משחקי טרוויה שאני מסרבת להמשיך ולשחק כי זה בזבוז זמן.
וכרגיל הפסיכית אונסת אותי להמשיך ולשחק כי פעם בחודש מקבלים שם דברים בחינם.
ארוחות, מתנות, כרטיסים לסרט וכ'ו, כאילו אנחנו עניות ולא יכולות לקנות בכסף.
אז הנה, היא נכשלה בשלושה משחקי טריוויה וכמובן שאני אשמה, כי אני *לא* מעוניינת לקחת בזה כל חלק!!
יש לי כסף בבנק, ואם ארצה ללכת לסרט, אני אלך במחיר מלא, לא שאני זוכרת מתי בפעם האחרונה הייתי בקולנוע אבל סבבה.
כל דבר כזה זאת סאגה שלמה ואתם חייבים לראות את זה בשידור חיי.
כנ"ל לגבי כל הסקרים של כל מני אפליקציות שפעם בשנה חוסכים מספיק נקודות בשביל שובר עלוב של תו הזהב לסופר של איזה 150 או 200 שקלים.
העוני, משהו, ואל תבינו לא נכון, יש לה בית, רכב צמוד וכל מה שהיא זקוקה לו ביום יום.
אבל ההתקמצנות...אני מבינה שאחת לכמה קניות אפשר להשתמש בקופון או שניים בסופר, ובקופון הנחה אחת לחודשיים שלושה על נייר טואלט בסופר פארם, אבל גאאאאד, כל פעם תרבות העוני הזאת.
נכון שזה לא חכם לשפוך כסף סתם ולקנות ביוקר, אבל להתנהג בצורה שכזו ולגרד לפעמים שקל לשקל על דברים זה מביש!!
עכשיו היא נכשלה בכמה מהשאלוני טרוויה האלה, ואני כמובן אשמה, אבל לא ברוק לי למה בתגובה לזרוק עליי את האוזניות של המחשב.
חרא לה בחיים? שתלך לחדר לדחוף את האצבע לתחת, ממש לא בעיה שלי שהיא סק של עצבים בבוקר.