לפני 4 שנים. 27 באוקטובר 2020 בשעה 6:24
המציאות עולה על כל דימיון...
דימיון לחוד ומציאות לחוד..
בחוויה שלי מתקיימת סימביוזה חזקה בין מציאות לדימיון.
הדימיון אוחז במותניה של המציאות והם רוקדים טנגו נצחי.
המציאות מעוררת את הדימיון והדימיון מתממש במציאות.
אין מוביל יש רק יצירה מתמשכת של גוונים וצורות המשתנים ללא הרף כפנס קסם.
המציאות סביבי היא אוסף של חלומות,חזיונות של אחרים שמזמינים אותי להשתתף לגלות סקרנות להרגיש לחשוב לדמיין ולממש.
תמונות שעולות במוחי הקודח ולוחשות לי, גם אנחנו רוצות לפגוש את גברת מציאות.
יציר הבריאה היא היצירה עצמה!
על ראש הטורדוס בתצפית על חצי האי אקרוטירי (קפריסין).
