בניסיונותי הכושלים לתרגל מדיטאציה גיליתי את מר אלן ווטס.
אלו ווטס שהיה פילוסוף אנגלי ומרצה על זן, למעשה היה מהחלוצים שהציגו לתרבות המערבית את דתות המזרח.
בפעם הראשונה שהקשבתי לו הצלחתי להבין איך ניתן להשיג שקט פנימי מדיטטיבי מבלי להתנגד לרעשיו של העולם החיצוני.
גיליתי שבעצם ניתן לתרגל מדיטאציה מסוגים שונים.
לסוג הראשון שלי אני קורא מדיטאציה רועשת, אני לרוב רץ או מתרגל פעילות אירובית (חובה עם הפליליסט) והראש עף במחשבותיו למקומות אחרים... רועש במחשבות טורדניות ללא הפסקה ואני מאפשר.
הסוג השני היא מדיטאציה שקטה מאולצת, אני רוכב על האופנוע בשטח במסלול שמחייב שומת לב וריכוז מוחלט. רגע של הסחת דעת לרוב מסתיים בנפילה כואבת....
במשך שעה אני רק חושב על מכשולים בנתיב - אבן לעקוף, אבן לקפוץ, אבן ,אבן, אבן...
אחרי רכיבה הראש נקי כמו ניקוי בחוטר של קנה מפויח...
אני יוצא לרכיבה שבת שלום.
