סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורק כל עול

לפני 4 שנים. 6 בנובמבר 2020 בשעה 5:06

היתה לי אתמול פגישה עסקית.

הצגתי את עצמי את מטרותי והמוטיבציה שעומדת מאחורי המיזם.

ברגע מזוכך ולא צפוי הורדתי מסכה ונחשפתי במלוא מערומי הנפשיים, השותף שלי לפגישה באופן שאיננו מובן מאליו הוריד את המסכה מצידו.

שני אנשים עם אמביציה חולקים את המקום הפגיע ביותר שלהם אחד כלפי השני מתוך הבנה שזה מקור עוצמתם והם גאים בו.

התחבקנו ונעשה יחד עסקים..

גם בכלוב הורדתי מסכה בפני כאלו ואחרות.

לרוב הן התפוגגו באימה, השיקוף עשה להן רע, הן רוצות להחליף כאב אחד בכאב אחר וזה לא ממש משנה עד כמה הוא מודחק. 

רק אתמול כתבו לי כשכואב בבשר אז אפשר לשכוח באופן זמני שבעצם כואב בלב.

כשכואב בלב ובבשר יחד זה הכאב האולטמטיבי?..שאלתי ולא קיבלתי תשובה.

פגשתי אחת בחיי שהצליחה לעשות זאת. רק אחת....

אישתי!

שבת שלום.

 

אחת ל - זה הכאב האולטמטיבי?
לפני 4 שנים
white dark knight - להכיר בסיבה שבגינה אתה זקוק לכאב..... כן בהחלט אין כואב מכך!
לפני 4 שנים
אחת ל - לא היה ספק שאין כואב מכך, השאלה אם זה הכאב האולטמטיבי, אם זו השאיפה, אם זו תחושת הזיכוך. אם לשם שואפים להגיע.
לפני 4 שנים
white dark knight - שאלה טובה.... לא כולם, לא כל אחד, יחידי סגולה! אבל כל אחד והכאב שלו יש אין סוף אפשרויות (:
לפני 4 שנים
אחת ל - מרגיש יחיד סגולה?
לפני 4 שנים
white dark knight - מרגיש בודד סגולה.
לפני 4 שנים
אחת ל - ככה זה כשכואב.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י