פורק כל עול

דוד שלי ע' ז"ל היה רופא כרדיולוג ופרופ' לגנטיקה. את הרופא י' הוא הכיר במסגרת תפקידו  כרופא גדודי כשחנך את י' לתפקיד דומה ביחידה סמוכה.

י' למד רפואה כעתודאי בצבא והוצב במחלקת ילדים בבלינסון במהלך התמחותו.

באפריל שנת 73 הגחתי לאוויר העולם בסשן אלים ושובר עצמות כתוצאה מסיבוכים בלידה שנבעו מהתרשלות רפואית.

הרופא י' שהיה ביום חופשי ובמקרה עבר במחלקה (שכח משהו במשרדו), שמע את קולות השבר מהחדר בו אושפזה אמי ונלחץ לסייע בלידה כשבמהלכה הוא עולה עם נעליו הצבאיות על מיטת האשפוז בניסיון לחלץ אותי.

לאחר הלידה אמי ואני היינו מאושפזים מספר ימים בטיפול נמרץ כשסכנה נשקפת לחיינו.

להורי נאמר ע"י הרופאים שכנראה אשאר פגוע מאחר ולא הגיע חמצן למוח בזמן הלידה.

הורי בחרו לשמור ממני את פרטי הלידה הטראומטית (בצדק) ואני חוויתי ילדות רוויה בדאגות וחרדות, הצלחות קטנות נחגגו כגדולות.

כשהייתי בן 25, דוד שלי ע' החליט לשתף אותי בסיפור לפרטיו הקטנים, הוא חשב שהישגי כקצין בתפקיד מובחר בצה"ל הם על סף הלא יאמן.

אבל אני רק הגשמתי חלום שבער בי, הפקפוק העצמי וחוסר הביטחון רק ליבו את הצורך לפרוץ את גבולות האפשרי וכל זאת מבלי שהייתי מודע לסיבות שהובילו למצוקתי הרגשית.

דוד שלי סגר עבורי מעגל שלם ורוחני שחיבר בין החסכים הכאב והחולשה לצורך בהתעצמות שמגיעה בעקבותיה של הצלחה בפריצת גבולותיי.

באוקטובר 73 הרופא י' נהרג בקרבות בסיני, דוד שלי ע' שהוצב ברמת הגולן נשלח דרומה לסיני להחליפו בתפקיד.

בשנת 2003 דוד שלי ע' נפתר במהלך ניתוח מעקפים. הניתוח התבצע במחלקה הרפואית שאותה הוא ניהל והוא נותח ע"י צוותו הנאמן.

מעגלים נסגרים בחיים ובמוות.

הרופא י' ודוד שלי ע' הם הגיבורים שלי ליום אחד....כל יום לשארית חיי.