פורק כל עול

אני ממשיך לנסות...

לנסות לעצור את המטוטלת רגשית שלי.

לעצור את הזרימה על קו פרשת המים.

נראה שככל שאני קרוב יותר לנקודת האיזון המושלמת כל הטיה קלה מורגשת שבעתיים.

אצלי כל חוויה רגשית ומשמעותיה מעובדות בחדר ניתוח אנליטי במטרה לתור אחר סיבה.

הראש מבין שזה תהליך מתיש ומייאש... ועדיין זו התמכרות ממנה קשה להתגמל. 

חושב הרבה על אהבה ללא תנאי ... שלי את עצמי.

פרדוקס קשה מנשוא - אם אוהב ואקבל את עצמי ללא תנאי לא אשאף להשתפר ולהתקדם.

אם אמשיך במרוץ שבו רק אני משתתף לא אמצא לעולם נחת.

לא נוח לי וההכרה שגם לעולם לא יהיה לי נוח מתחילה לחלחל... 

אני צריך ללמוד לאהוב ללא תנאי את חוסר הנוחות והשקט שלי... כמו היפה שלמדה לאהוב את החיה.