לפני 3 שנים. 10 בינואר 2021 בשעה 14:14
גיא ויהל כתבו את אחד השירים הכי מעצימים בשפה העיברית.
כל מילה חקוקה בחוויה האישית שלהם מתוך ילדות חולמנית בפנימיית ״הדסים״ והצורך לעכל ריחוק, כאב ובדידות.
ביתי עשתה שנת שירות בפנימיית ״הדסים״.
סיפורים ששיתפה על הקשר שרקמה עם בנות הפנימייה גרמו לי לגאווה ויראה מתעצומות הנפש והנתינה האין סופית.... ביתי לימדה אותי מהי נתינה!
