שאלות שיוצרות תוכן. כן, אני עדיין נשואה. אני לא בנאדם של בוקר, אבל העבודה מחייבת. דבר שגורם לי ללכת לישון יחסית מוקדם, אז אני גם לא בנאדם של לילה.
אני לא מאושרת בזוגיות שלי, וגם לא שמחה איתה. אני לא חושבת שיום אחד אהיה אמא טובה שאדע לכוון נכון את הילדים העתידיים שלי. אולי רק לאהוב אותם ולנסות לייעץ בתקוה שיקשיבו יותר לאחרים. לפחות אלמד אותם למי כדאי להקשיב וממי להתעלם. טובה בלהתעלם.
יש סיכוי גבוה, שגם הילדים העתידיים שלי כנראה לא יתחתנו משמחה וככל הנראה יתגרשו יום אחד. כל העולם פועל ככה, קשה לי להאמין שמתחתנים מאהבה הדדית. בוודאות חד צדדית. צד אחד רוצה, והצד השני פשוט מסכים. נורמות. לחץ חברתי. לחץ משפחתי. הצורך בבטחון. הצורך להיות נאהב. "שעון ביולוגי" שהביולוגיה המודרנית מזמן שינתה לו את הקצב.
הצורך הזה בתקופת זוגיות מדומה הוא לא אמיתי. כי זה לא הדדי. אי אפשר לאהוב בחזרה מישהו שכל כך אוהב אותך ולא מתאים לך. הפנטזיה על קשר של אהבה לא יכולה להתקיים היום. אין לי את האופציה לחכות באהבה וכמיהה לבן הזוג שלי ואז פשוט לבלות איתו את הערב. אני עובדת בדיוק כמוהו, חוזרת מותשת בדיוק כמוהו. לשנינו אחרי העבודה מחכה עבודה שנייה בתחזוקת הבית. העולם המודרני וטרנד הפמיניזם הרג את האהבה.
אני מרגישה שהצליחו להחזיר אותנו שנים אחורה- לעבדות, תוך יצירת תדמית שאנחנו מעל ה'פרימיטיביות', בלהפחיד אותנו מחיים 'בלי הישגים'. אבל מי קבע שהטייטל בעבודה שלי יתאר את מנעד ההישגים האפשריים שלי? במקום שאעבוד בנחת ובסיפוק, כדי שיהיו לי את החיים שאני רוצה לחיות, אני חייה כדי לפתח קריירה שהחברה תחשיב אותה כהשגית ומפוארת. רציתי לעבוד במשהו אחר, אבל הוא פחות מפרנס אז וויתרתי. בא לי עולם אחר.
