בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עולם חדש ומופלא

לפני 5 שנים. 13 באפריל 2019 בשעה 9:19

שוב אני שם, יושבת לבד, בלי אף אחד שאני מכירה.

כל שניה עוצרים לידי וזורקים הערה או בודקים שאני בסדר.

כשחיבקת אותי הדמעות לא הפסיקו לנזול...

בשביל מה אני עושה את זה לעצמי? הרי אני לא יודעת כבר איך מתנהגים, ושוב מתאכזבת, אז למה?

סתם חיכיתי.סתם.

oron​(שולט) - עצוב
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י