שיקוץ משומם

עושה רושם שחודש מאי ממשיך להיות חודש קשה עבורי מדי שנה ללא סיבה נראית לעין

ובנוהל הרגיל, ימי שישי סאחיים עוברים בהתמוטטות עצבים בצהריים, צרחות ובכי, פגיעה עצמית בקטנה, קריסה לשינה, שיטוט אינסופי בקריאה על טראומה, סטוקינג לבנות יפות אקראיות, אוננות מתוך קנאה ועצבים והערצת כל מי שיפה ושווה ממני (וטובה עבורך ממני בהרבה, הרי שאחרת לא היינו מגיעים למצב הזה בכלל)

מה שמוביל לכאב ראש נהדר, רעב מופלא ודיסוציאציה כיפית- ללכת בלי סמים ולהרגיש עם- פשוט נפלא.

תחביב משונה שלי- בעיתות זעם לכתוב מסרים סודיים על תחתיות של מתגים, לשכוח שהם שם ולהזכר בהתקף הבא.

תחביב נוסף- ללחוש איחולים לבביים לפומית בעודך מנהל מונולוג על חפותך ואשמתי.

ואוגר מבועת לשבת כמובטח: 

נראה לי שעל כל סופש נקי יעלה אוגר לשבת.