מפגש שלישי.
הגעתי אליה בהרגשה כבדה, וברגשות מעורבים,
ואחרי שהעליתי את כל הדברים שמעסיקים אותי, נשכבתי על הספה בחדר הטיפול, והתחלתי למקד את הקשב שלי בנשימות,
הרחבתי אותן, אל הסרעפת, אל בית החזה, ושקעתי לאיטי להרפייה עמוקה.
המטפלת כיוונה אותי ועזרה לי להרפות עמוק יותר, ולהפנות את הגוף שלי לריפוי של הנפש.
אז היא ביקשה ממני להציף לתודעה חלק שבתוכי שמתאים לי להביא,
ובגלל שאני מתמקדת בימים אלו בריפוי של התינוקת שבי, אז העליתי אותה.
ראיתי אותי מערסלת את התינוקת שאני, מחבקת אותה ועוטפת אותה,
אחר כך ראיתי את התינוקת שאני שוכבת על המיטה ואני רוכנת מעליה, רואה אותה, אוהבת אותה, מחייכת אליה.
המטפלת שאלה אותי אילו רגשות צפים,
והרגשתי אהבה, וחום, שמציפים אותי כלפיה, והרגשתי הנאה ממנה, ראיתי איך היא מגרגרת בהנאה, והרגשתי שמחה, והרגשתי עוטפת, והרגשתי חמלה כלפיה,
והייתי בזה,
ופתאום, בעודי נמצאת שם עם התינוקת שאני, הרגשתי איך אני הבוגרת נטמעת לתוך אני התינוקת, ממש ראיתי אותי הופכת למין רוח כזאת, שמסתנכרנת לתוך התינוקת.
ואז נשמתי דרך התינוקת, כבר לא ראיתי אותי מטפלת בתינוקת, אלא אני הייתי התינוקת,
ואם לפני כן ראיתי אותי מהמבט של הבוגרת, ולכן התמונה הייתה שאני רואה את הפנים של התינוקת מחייכות אליי, אז פתאום ראיתי אותי מהמבט של התינוקת, ולכן התמונה הייתה שאני מסתכלת על הפנים של הבוגרת שאוהבות אותי.
וזה היה מבהיל בהתחלה, בבת אחת הוצפתי ברגשות של התינוקת, תינוקת קטנה וחסרת אונים שפתאום מישהו רואה אותה, פתאום מישהו עוטף ומחבק אותה, דבר שלא הכרתי כשהייתי תינוקת.
כשאני הייתי תינוקת טיפלו בי ודאגו לי, אבל בצורה טכנית, ודרשו ממני דברים וציפו ממני לדברים, וכעסו עליי והיו מתוסכלים ממני,
ופתאום החוויה בדמיון הייתה שאני תינוקת שרואים אותה, ומחבקים אותה, ולא דורשים ממנה דבר, ואין שום ביקורת, רק אהבה וחום והנאה, וקבלה מוחלטת, והבטחה למקום בטוח ומיטיב,
וזה תקף אותי בבליל של רגשות, והיה מטלטל, והנשימות שלי הפכו כבדות ומהירות יותר, אבל לא נבהלתי, והתחלתי להירגע לתוך הידיים של הבוגרת שאני, הסכמתי לקבל את האהבה שלה, את החום, נתתי לה לטפל בי, לשנות את המציאות שהייתה מנת חלקי, ראיתי איך שהיא מסתכלת עליי במבט אוהב בלי גבול, הרגשתי איך שהיא עוטפת אותי ונותנת לי מקום בטוח, סמכתי עליה שאני בידיים טובות.
האמנתי לה.
והייתי בזה.
ואז קפצה לי תמונה של הפוגע שלי, אבא של אימא שלי, תמונה מהפעם הראשונה שאני זוכרת שהוא פגע בי. בפעם הזאת הוא רכן ליד המיטה שלי, וזו התמונה שעלתה לי, שלו, רוכן לידי,
וידעתי שזה לא המקום, שאני עכשיו תינוקת קטנה, וזה לא מתאים לערבב אותה עם הפגיעות המיניות שהיו מנת חלקי מאוחר יותר, לאורך שנות ילדותי ובגרותי,
ואותו פוגע, מטבע קרבתו המשפחתית אליי, גם היטיב איתי, וראה בי מתיקות ותום, שנשארו איתי עד היום,
אז בחרתי להתמקד בזה, ופתאום ראיתי תמונה אחרת שלו, תמונה שאף פעם לא ראיתי, את הפנים שלו מסתכלות עליי התינוקת, שוכבת על הגב בלול בבית הוריי, פנים שרואות אותי תינוקת קטנה, ואוהבות אותי, שנים לפני שהמבט בהן הפך לסוטה.
ואז התמונה שלו נעלמה כמו שהיא באה, בלי מאבק, בלי פחד, פשוט התנדפה, וחזרתי שוב לראות אותי הבוגרת מטפלת בי,
ונשארתי בזה עוד קצת, עד שהמטפלת כיוונה אותי לחזור חזרה לנוכחות בחדר.
כשיצאתי ממנה, הרגשתי קלילה יותר, ועכשיו, יום וחצי אחרי, התחושה הזאת עדיין מלווה אותי.