אוסישקין

פורים 2017.  רחוב יפו ירושלים . חברה כוסית משמאלי , חברה חביבה מינוס ,מימני . ואני באמצע , מחופשת לחתולה .  המשכנו לנוע עם  הזרם האנושי בסמטאות ספוגות הקדושה. רגע מחולל מתרחש ליד הגלידרייה , היו שם כמות עצומה של בני אנוש מחופשים , ואז אני מאבדת את חברותיי בין ההמון .  _ חתולה אבודה .  התחלתי להביט לצדדים אחוזת אמוק . איזה מנחוס לאבד תחברות ברגע כזה . בזמן כזה . !  ואז אני קולטת עלם חמודות מחופש לאינדיאני  עם סיגריה לא דלוקה בפה, מביט בי מבטים ממוקדים . איכשהו החזרתי מבט.   &&&&&&. 1 וחצי בלילה . חתולה ואינדיאני חרמנים קשות , צועדים ברחוב יפו מותשים , ומחפשים מקום ראוי לזיון . האינדיאני המסטול התרגש לפתע  שמצא בניין קומות ואמר לי בנונשלנטיות ״בואי ניכנס״.  שתויה קלות ומחויכת נכנסתי עימו לבניין . ״הרשקוביץ״ ״בן דוד״ ״כהן״. קיבלו את פנינו בברכה . &&&.    לא יודעת איך לא יודעת למה ,אינדיאני דפק אותי בקומה הראשונה של בניין מגורים בלב ירושלים . נעמדתי בדוגי כמו חתולה טובה , והאינדיאני עשה בי שפטים . כמעט נגענו בירח ואז נשמעו טפיפות צעדים . ״אימאלה ,שיט״ זעקתי תוך כדי שאני מנסה לחבק חזייה , כאילו שזו תעזור לי . מיד תוך 5 שניות הספקתי ללבוש איזה משהו כדי לצמצם נזקים .  האינדיאני לבנתיים לא איבד עשתונות והחל לרוץ ערום לקומות העליונות ,כשישבנו מקפץ ומנתר .  נשארתי יושבת על המדרגות , סטורת שיער , על גופי שמלה הפוכה ,  ובגדים של גבר פזורים סביבי .  הדמות מאחורי קול טפיפות הצעדים המסתוריים נכנס .  בלובי הבניין נעמד מולי חרדי שחור לבן  .מתוך אינסטינקט ישר נפלט לי מהפה המשפט הדבילי הבא - ״אה אני שומרת על הבגדים כאן ״. הדוס נתן בי מבט קצרצר , ועלה במעלה המדרגות כאילו הוא לא היה נוכח הרגע לסיטואציה הזויה .  חחחח צחקתי בליבי ,עכשיו הדוס יתפוס את האינדיאני ערום למעלה .