תשאירי לי מקום לחבק אותך

יש לי שאריות של תחושה רירית על השפתיים, פה קר של מישהו אחר שנדבק לשלי וגם ימים אחר כך אני לא מצליחה לקלף את הרוק. אני לא יודעת מאיפה זה הגיע, כבר כמה זמן שהאינטימיות שלי מתרחקת ממגעים קטנים כאלו. בלי שפתיים, בלי לשונות, בלי גב עירום וחלק של פרטנר זר שנוגע בי עם הידיים שלו. פעם חיפשתי תחושה מוכרת כשפילסתי את הדרך בין ערימות הגברים, אבל היום אני רוצה להישאר קצת לבד. אני נהנית ממיטות ריקות ופות יבש ופיג'מות צנועות. כואב לי הראש, אולי ננסה מחר. אבל אני יודעת שאין מחר ואני סופרת ימים ולא ברור לי מה המטרה. אני רוצה להיות נקייה וטהורה וגמולה מכל זה, וכבר שנים שלא הייתי. פעם הייתי מעניקה לעצמי מדבקה על כל פעם שהצלחתי לאונן בלי להיזכר בך, והיום אני עושה את ההפך - נזכרת בלי לאונן. פעם אמרת לי שזמנים טובים עוד יגיעו, אבל לא נשארת בסביבה מספיק זמן כדי להוכיח לי. אני לא יודעת אם אני יכולה להוכיח לעצמי. הייתי רוצה שתקראו אותי ותרגישו את הרוח שמתחילה לנשוב אחר הצהריים ומביאה איתה ריח של ים ויסמינים ואמבטיות בסבון תינוקות. בדירה הירושלמית שלי היה לי פעם חלון גדול, צוהר בגג, שדרכו ראיתי את העננים והמסגדים ואת החלומות שלי מתעופפים. אם הייתי שעה ביום, הייתי שמיים סגולים כהים וגשם מטפטף על ורדים נבולים. נקודה.