לפני 4 שנים. 29 בנובמבר 2019 בשעה 21:42
אני מפחדת להישאר לבד. אני מפחדת שיום אחד תתקשר ותאשים אותי בכל מה שקרה. (ואני מפחדת שלא). אני מפחדת מסירנות של אמבולנס ומשוטרים בתפקיד, ממדרגות חלקות וללכת לאיבוד. אני מפחדת לשתות יותר מדי ומפחדת שאני לא נהנית מספיק. מפחיד אותי לחשוב על העתיד, לגלות שלא התקדמתי לשום כיוון ושאני לא משתבחת עם השנים. אוטובוסים מלאים ומקומות צפופים ותחושת שובע מתפקעת. אני מפחדת מהיום שבו לא יהיה לי לאן לברוח ומהצורך שלי להישאר באותו המקום. אני מפחדת לקום יום אחד ולהסתכל במראה ולא להבין איך הגעתי לכאן. זה כבר קורה לי לפעמים. אני מפחדת להישמע טרחנית, צעקנית. כשכועסים. עלי ועלייך ובכלל. שוכחת שאני כל הזמן כועסת.
