זה יתכן ? זה אפשרי ?

לאחרונה אני מצליח לשנות אורחות חיי, אפילו את דפוסי המחשבה,

אני מנסה ולרוב אף מצליח לחשוב חיובי,

לא צריך להיסחף, לא הפכתי (לצערי) לטיפוס אופטימי,

אבל כל פעם שמזדחלות למוחי מחשבות רעות, אני מצליח להדפן,

והיום נודע לי על מכר שהמחלה הארורה הכריעה אותו,

תמיד זה נותן לי בוקס בבטן,

שוב אני מבין שהחיים הם כה שבריריים,

שצריך ליהנות מכל יום, מכל רגע,

כמובן שזה מצב אוטופי, אבל לפחות צריך לשאוף ליהנות.

ואולם,

כאשר אני כאן,

או כאשר חושב מחשבות זימה,

אני מכה עצמי,

אני חש שזה לא בסדר,

שכאשר יש לאנשים בעיות קשות בחייהם,

אני חושב על דברים אחרים,

על סטיות,

על כמיהות,

על מחשבות,

זהו,

אין פואנטה,

רק מחשבות...

בדרך למפגש חברים-גברים,

עם סיפורי בדים על כיבושים,

לא, אני לא כובש,

אפילו לא נכבש,

סתם מקשיב...