זה יתכן ? זה אפשרי ?

בהמשך ישיר לפוסט הקודם...

חוזר הביתה,

הגברת צריכה לצאת לקניות,

אני ישר מתנדב...

אני זקוק,

אני מלא כמיהה,

למילה הטובה,

להערכה,

חור, שלא לומר בור,

פעור בנפשי,

שנראה,

שאם עד היום טרם מולא,

הוא כבר לא ימולא.

ולכן,

אני אמשיך להעניק,

לצפות,

לייחל,

לאותה מילה טובה,

שעבורי,

היא עולם ומלואו...

מרגשת אותי,

כן, עד כדי ריגוש מיני..

(כ)זה אני..