זה יתכן ? זה אפשרי ?

בני יקירי, 

כל השנה אני דואג לך כעל בבת עיני,

אך ביום זה עוד הרבה יותר,

מפחד על נפשך העדינה,

יודע על מחשבותיך,

איך אמרת לי: "אבא, למה אני כאן, והוא כבר לא ?",

אני מסתכל עליך ועיני דומעות,

כמה אתה יכול ליסר עצמך ?,

אני מעודדך, זה חשוב לשמור על קשר עם הוריו,

ואתה עונה: "אבל אבא, אני כמוהו, והוא איננו, אני סדין אדום מול עיניהם...",

ואני ממשיך ומעודדך, אתה צודק, ואולם - אתה יודע כמה אתה אהוב על ידם, כמה רוצים בקרבתך.

זה נכון שקשה להתמודד עם משפחות שכולות,

מצד אחד אתה חושב שעדיף לנתק קשר, כי זה מכאיב להם,

מצד שני, הניתוק, הניכור, גם הם מכאיבים.

בני, ברגעים אלו שאתה מול קברו,

היה חזק, עבור עצמך,

אוהב אותך,

אבא