זה יתכן ? זה אפשרי ?

חזרתי ממנה,

וכולי מלא תיסכול,

מנסה להיפתח עימה, מסביר לה קשיים שחווה,

היא מנחה אותי איך להתנהל,

כן, תהיה כזה, ותעשה ככה,

ואני מסביר לה,

אני לא יכול,

זה לא אני,

אני לא מסוגל,

אבל, היא בשלה.

כן, ככה היא אמא שלי,

אם היא לא מבינה אותי,

מי תבין ? מי ?

ככה אני מתחיל עוד שבוע לחוץ...

בתיסכול...באכזבה,

מעצמי...על עצמי... 

* ושוב מבין כמה אני לא מובן...פלא שעם אמא כזו אני "כזה" ?