זה יתכן ? זה אפשרי ?

אי אפשר לתאר הרגשתי כאשר מקבל "אדומה",

כן, אני ממש מאדים.

וזה מחמיא שאני "נוגע" באנשים,

המרגישים צורך לברר, לעודד,

לנסות ולשנות.

אבל, לצערי, מה שהיה הוא שיהיה,

אני לא אהיה אחר,

לא, לא אהיה אופטימי.

אל תנסו לתקן - אני מקולקל...

אתם מסוגלים בכלל להבין מה זה לגדול בבית מכובד, אך לא מכבד,

בית שהיה בו הכל, אבל לא היה בו כלום,

בית שההורים לא העריכו אותי,

בית שאמרו דבר לא יצא מאחד שכמותי,

בית שקראו לי - אפס !,

בית שאמרו לי שאף אחת לא תרצה להתחתן עימי,

מקווה עבורכם שלא חוויתם זאת.

ולא דיברתי על המכות, 

המכות הנפשיות הן הקשות,

מהן לא נרפאים.

אז גדלתי לא רע,

תמיד רצו להתחתן עימי, הן לפני אשתי,

וכן, גם אחריה...

וגמרתי כמה תארים מכובדים,

אבל זה בכלל לא משנה.

ובעולם הזה, שאני כה זקוק לקשר,

הקשרים מתהווים ונפרמים כל כך מהר,

שהרי  הנה...בא בחור אחר...

שבת קשה...