זה יתכן ? זה אפשרי ?

יוצא מהלוויה,

חבר טוב,

משפחה,

חברים,

קהל מנחמים,

ואני תוהה, איך בחוץ הכל ממשיך כרגיל,

אתה כ"כ לא מענין אף אחד,

תמיד אחרי הלוויה חושבים על - מהות החיים,

ומחליטים שמעכשיו "צריך" לחיות,

ומה זה אומר - ליהנות, לבלות ועוד שקר כלשהו,

ואז יוצאים לרכב, עומדים בפקק,

טלפון מלקוח מעצבן,

וישר חוזרים לדפוסים הישנים.

אני כשלעצמי חושב שלא היה מפריע לי לסיים כעת את חיי,

הבנתי שמוצלח יותר כבר לא אהיה,

בריא יותר - ודאי שלא,

חתיך יותר...ממש לא...העולם שייך לצעירים (ולפנויים),

חכם יותר...אולי להבין כי אני טיפש,

בקיצור, הגעתי לשיא,

והכי נכון וחכם זה לפרוש בשיא...

ותמיד נזכר בסלוגן המדהים של אלפא - זה שאתה נושם, לא אומר שאתה חי...