לפני 5 שנים. 31 באוגוסט 2018 בשעה 6:37
בדרך לסידורים,
שלא לומר סינג'ורים לקראת השבת,
(לו הייתי סנג'ר של גבירתי),
עובר ליד החורשה "שלנו".
כל פעם שחולף, נזכר ונזקר,
מי היה מאמין שאני אחווה סשן בחוץ.
סשן בו שימשתי כלב שלה,
זחלתי לרגליה עם קולר ורצועה,
חטפתי מנחת זרועה,
ליקקתי כפות רגליה,
הטלתי מימי כאחרון הכלבים,
ואף נקשרתי לעץ,
כאשר היא התרחקה ממני,
ואהבה את צייתנותי...
טוב צריך להתנתק מזכרונות העבר,
לחזור למציאות הכואבת,
גיליתי שהמחוטר כואב יותר...
אז אני כזה...
ובפנים בפנים...רוצה להיות כזה...
וקשור לזה...ממתין לך...גבירתי