לפני 5 שנים. 6 בספטמבר 2018 בשעה 5:24
קורא על מכר שהלך הלילה לעולמו,
צעיר, נמרץ,
שהמחלה הארורה הכריעה אותו בדמי ימיו.
הלב כואב,
עצוב שאדם צעיר הולך לעולמו, מוקדם מידי,
המחשבות אינן מרפות...
ותמיד אחרי בשורות כאלו,
אתה מבין כמה אנו עלה נידף בעולמנו,
כמה חייבים למצותם,
כי לא יודעים מה יביא לנו יום המחרת.
ואז זה מתחבר, איך לא,
ב"יישום", מימוש בהקשר של אתר זה.
אז כן, ברגעים כאלו אני כואב את החוסר,
ונעצב על ליבי שלא רואה דרך שהמצב עשוי להשתנות...