לפני 5 שנים. 8 באוקטובר 2018 בשעה 8:10
המציאות עולה על כל דימיון,
יוצא ממשרדי,
מתכונן לרדת לקפה.
היא עומדת ליד המעלית,
מחייכת אלי,
מחייך חזרה.
ואז זה מתחיל: "אתה עובד כאן ?",
עונה: "כן, כאן מצוי משרדי",
משיבה: "אהה..אז אנו שכנים",
מחייך.
שואלת: "ובמה אתה עוסק ?",
חש עצמי בריאיון: "ב..., וב....",
פותחת זוג עיניים: "באמת ? אז אולי תוכל לסייע לי ?",
ואני, אמנם אשכנזי תמים, אבל חש שהגברת מתחילה עימי,
מתבונן עליה,
ותמיד מנסה לבחון, האם ארצה להיות נשלט שלה ?
מחליט שהיא לא הטיפוס שלי,
אך היא אינה מרפה: "תחשוב על זה אולי נוכל לעשות דברים יחד",
מחייך בנימוס: "טוב, אחשוב על זה",
היא: "אתקשר אליך, נקבע פגישה"...
כמו שכתבתי קודם - כ"כ אוהב נשים אסרטיביות...
אבל למה לא מתחילות עימי מי שאני רוצה...למה ????