זה יתכן ? זה אפשרי ?

זה מדהים הפער הבלתי נתפס בין איך שהחברה רואה אותי,

לבין מי שאני.

שהרי אני מכלה כאן את זמני לריק,

כמו שראש ממשלתנו אמר - "לא יהיה כלום, כי אין כלום".

יש לי כל כך הרבה דברים שצריך/רוצה לעשות,

אבל הדקות כאן נוקפות.

רוצה להתקדם מקצועית,

רוצה לחבר ספר בתחום עיסוקי,

אבל ראשי,

הראש שהביא אותי להשגים,

הוא הראש שמפיל אותי לביבים.

הלוואי היה לי מזור,

לצאת מכאן לאור,

החושך, הבדידות, כה מעיקים,

ואין כל סיכוי לשינוי...

איזה תסכול...