לפני 5 שנים. 8 בדצמבר 2018 בשעה 13:29
לכל אותן נשים יקרות,
אשר מטריחות עצמן ושולחות לי אדומות,
בהן הן מפרגנות על תוכן כתיבתי, על הסגנון, על מראי,
ועל כך שאני נחזה בעיניהן כגבר לענין,
והבעיה היחידה שלי...הסטטוס שלי.
עבורי זה כל כך לא מובן מאליו,
ומאוד מחמם הלב - בייחוד ביום קר שכזה.
ובהמשך לפוסט מהבוקר,
מי שקורא/ת הגיגיי,
בטח הבחין/ה בשינוי שחל בי,
בגישתי,
וכן, יש לי רגעי שפל, אבל לא נותן להם להשתלט,
וישר חוזר לחשוב חיובי.
אז כן, אני אמשיך לחשוב חיובי,
ובתקווה שאי-שם מחכה לי...גבירתי.
ואולי אוכל לקראת השנה החדשה ללגום שמפניה בטעם כף רגלה הענוגה...