לפני 5 שנים. 10 בינואר 2019 בשעה 5:09
בהמשך לפוסט מאמש,
כאשר אתה גדל בבית בו ישנו אבא משכיל, אינטליגנט, דומיננטי,
הנערץ בפי כל, הידוע כ"צ'רמר",
והוא מחנך אותך חינוך ספרטני,
כולל מילים קשות, מכות,
ואמך אינה מגנה עליך,
אלא משתפת עמו פעולה,
הורים שלא ידעו לחבק, לעודד,
ואתה כילד רוצה להאמין שהם הרי רוצים בטובתך,
מחלחלת לתודעתך ההבנה כי המשפט האלמותי - "חושך שבטו - שונא בנו",
הוא משפט שאתה מנסה "להתנחם" בו...אולי כך ניראית אהבה...
[ חושך - הטעות היא במקור, אולי טעות פרוידנית...חושך..תרתי משמע ].
וכך, אתה מחפש גברת שתשפיל אותך, תכה..כי כך מראים אהבה...
מנסה להתאושש...
[ לפחות ילדיי נהנים ממה שאני "חוויתי"...
מעולם לא הרמתי עליהם ידי, תמיד מחבק, מעודד, מפרגן...
מקווה שהם יצאו "נורמליים", שלא כמו אביהם ]