אני באיזה אירוע,
היא מסתכלת עלי, לבסוף מרהיבה עוז ופונה אלי,
"יו...אני כ"כ מתרגשת...",
מחייך: "ממה בדיוק ?",
היא: "רציתי לשוחח עמך, אבל פחדתי..",
אני: "למה ? אני כ"כ מפחיד ?",
היא: "לא, אתה נראה כ"כ חשוב וזה..",
אני מחייך: "אני יותר "זה", הרבה פחות חשוב...",
היא: "יש לי שאלה, אולי תוכל לסייע לי..",
אני: "בואי תשאלי, מקווה שאוכל...",
היא: מתארת השאלה,
אני מחייך, מסביר לה,
עיניה אורו: "וואא, תודה רבה, אתה לא מבין כמה עזרת לי...",
מהרהר - את לא מבינה כמה אני זקוק לעזור לאחרים...
בעיה אישית שכזו...
בדרך הביתה,טלפון ממכר רחוק, תשמע אני צריך עזרתך,
מתאר לי הבעיה,
מסביר לו שאעזור לו...
הוא עונה: "ידעתי, שאתה תעזור לי..אתה כזה"...
כן...אני כזה...
ומי יעזור לי ?
מי תתקן אותי ?
איזה שיר מדהים...שמעתי אותו במערכת ברכב...ולחלוחית בעיני...
https://www.youtube.com/watch?v=k4V3Mo61fJM