פוסט אישי (מידי), שאני מרשה לעצמי לפרסמו,
כיוון שאין לי היכן לכתוב...
וגם, סביר להניח שלא אפגש כאן עם אף לא אחת,
שהרי אני לא מספיק מוכשר לגבירה שאני חפץ ביקרה...
קם לבוקרו של חג פורים,
מחייך לעצמי,
אצלי פורים 24/7/365,
לא זקוק לחג מסוים.
עייף מנשף המסיכות שעוטה על פניי,
כלפי חוץ, הכל נפלא,
בפנים, שבר גדול.
מקנא בכל אותם נשלטים/ות שאצלם זה רק בחדרי חדרים,
אני "סוחב" סטייתי לכל מקום שהולך.
למשל:
כאשר מישהו רוצה לשכור שירותיי,
שמע המלצות עלי,
אני שולח לו את שכ"ט,
ואז, בין רגע הכל מתהפך,
אני "יקר" לו, ולא במובן החיובי :)
ואז אני "מסביר" לעצמי,
שהוא אינו מוכן לשלם לי "כגמולי",
כי אינו מעריך אותי,
שהרי אני...נשלט...
וכאן אני נכנס למערבולות שיודע תחילתן,
אך סופן...יכול להגיע לבורות עמוקים ואפלים...
ברור לי שישראלי תמיד חייב להתמקח כמו בשוק,
ובכל זאת, זה זורק אותי לאישיותי הבעייתית...
חג שמח שיהיה לחוגגים